השמיכה 12.2009
מנמנם להנאתי
במיטה גדולה ורחבה
עטוף בשמיכה חמה וקלה
הכריות תפוחות, הסדינים נקיים.
הרגשה של רוגע ושלווה.
הבזק זיכרון במוחי חולף
את הנאתי קוטע.
את מחשבותי לאחור גורר.
שישים ושש שנות חיים מוחק.
אני שם.
לילות של סבל, קור ורטיבות.
אנשים רבים על דרגשים,
אין מזרונים והקרשים קשים.
אין לי כרית
השמיכה דקה
השמיכה קצרה
השמיכה מסריחה
ולי קר לילה לילה.
אנשים סביבי
סובלים, נאנחים, בוכים,
להירדם אינם יכולים.
עם בוקר קימה בצעקות ופקודות.
לא כל השוכבים נשמעים להוראות.
יש שחלמו, יש שסבלו ונרדמו,
חלקם עד היום לא התעוררו.
חורפים רבים חלפו, חיי השתנו,
אך לעולם לא אשכח
את לילות 1944 וחמש.
המיטה שלי גדולה ורחבה,
השמיכה שלי קלה וחמה.
שוכב להנאתי, אינני חושש.
מעריך ואומר תודה על כל מה שיש.
דיורו – נפתלי (שיפורים טובה)